תכנון עסקי

המקרה הבא מדגים את הנזקים העלולים להיגרם מהעדר חשיבה לתכנון עסקי.
לא מזמן הגיע אלי בעל עסק למזון מהיר אשר הגיע לייעוץ לאחר 27 שנים בהן הוא מפעיל את העסק שבבעלותו ומעסיק באופן קבוע 12 עובדים.
כשתמהתי איזה יעוץ צריך אדם המנהל עסק בסדר גודל כזה כבר כמעט שלושים שנה, הופתעתי לשמוע כי הוא זקוק למימון.
הוא היה זקוק להלוואה של למעלה מ-300,000 ₪ כדי לשפץ את העסק.

איך קורה שבעל עסק ותיק ומנוסה מגיע למצב בו אין לו חסכונות לשיפוץ העסק שלו?

התשובה היא שאותו בעל עסק לא השכיל להוסיף את מרכיב הבלאי בחישוב ההשקעה הראשונית ולא שילב אותו בהוצאות הקבועות של העסק, "והכביד" על ההוצאות החודשיות בצורה פרופורציונאלית לרמת ההשקעה. אילו רק היה חוסך כ-1,000 ₪ בחודש לא היה מוצא את עצמו תלוי בחסדי בנק או קרן לשיפוץ העסק שלו.

כל עסק חדש טומן בחובו רצונות, מאוויים ותקוות רבות. אנו תולים בו ציפיות רבות והוא דורש תכנון רב.
כאשר אנו באים לבדוק את כדאיות העסק, בין אם מדובר בפתיחת עסק חדש, רכישת עסק קיים או השקעה בעסק הפעיל שלנו, כדאי להתמקד בשני פרמטרים עיקריים:
הראשון הוא התפעול השוטף של העסק לאחר פתיחתו או לאחר ביצוע השינוי,
והשני הוא כדאיות ההשקעה.

התפעול השוטף של העסק קשור לשאלות: כיצד יתנהל העסק ברמה החודשית השוטפת ואיזו רמת הכנסה תהיה דרושה כדי לכסות את הוצאותיו השוטפות.
תשובה ברורה יחסית וברמת דיוק סבירה נוכל לקבל על ידי בדיקה בסיסית של מציאת נקודת האיזון החודשית.

לעומת זאת, בדיקת המימד השני, כדאיות ההשקעה, היא מורכבת וקשה יותר וקשורה לשאלות:
האם ההשקעה הנדרשת לצורך המהלך הזה כדאית? כמה אני צריך להשקיע בשביל גידול של 20% בהכנסה החודשית? לדוגמא, אם ברצוני לפתוח חנות בגדים, ולאחר חישובים ובדיקות הגעתי למסקנה שהכנסתי החודשית מהחנות תהיה כ- 20,000 ₪ לחודש, רווח נחמד לכל הדעות, אך לצורך כך עלי להשקיע מיליון דולר, הרי שכל העניין נראה די מגוחך ולא כדאי. האם זה יהיה יותר טוב במקרה של מיליון שקל? ומה עם חצי מליון? היכן עובר הגבול של השקעה כדאית לעומת הכנסה צפויה?

אחת הדרכים לבדוק זאת, ולדעתי הפשוטה ביותר, היא על ידי הוספת מרכיב הפחת לבדיקת הכדאיות.
אם ניקח בחשבון את מרכיב ההשקעה, בעיקר את החלק אשר כולל השקעה בשיפוץ, ריהוט וציוד ונעריך מראש לכמה שנים ישמש אותנו הציוד והשיפוץ הזה או, לחילופין, כל כמה שנים נצטרך לחדש או להחליף אותו, נוכל לחלק את הסכום במספר השנים והחודשים ולקבל השקעה חודשית בבלאי (או פחת).
כלומר באיזה קצב "מתבזבזת" ההשקעה הראשונית שביצענו.

אם עסק משקיע 50,000 ₪ בשיפוץ, ריהוט וציוד ומעריך שאורך חיי הריהוט והציוד הממוצע הוא כ-7 שנים, על מנת לענות על השאלה מה הבלאי של העסק בחודש, עליו לחשב סכום זה חלקי 7 שנים, חלקי 12 חודשים ( 50,000/7/12=595 ₪ לחודש). כלומר העסק "מבזבז" את ההשקעה הראשונית שלו בקצב ממוצע של כ-600 ₪ לחודש. אם יפריש סכום זה לחיסכון שוטף, ימנע ממנו להזדקק להלוואות נוספות בעתיד.







דוגמא נוספת היא אותו מורה לנהיגה, אשר ההוצאות הקבועות שלו נמוכות, אין לו שכר דירה, ארנונה, חשמל, מים, גז, אין לעסק עובדים וגם ההוצאה שלו על פרסום או הנה"ח היא מינימאלית. אבל אם הוא לא יחסוך סכום של כ-3,000-2,000 ₪ לחודש הוא עלול למצוא את עצמו, בסופה של תקופה של כשלוש שנים, ללא רכב ומשמעות הדבר: ללא עסק. החישוב כאן הוא: עלות הרכב, חלקי מספר השנים הסביר לפעילות הרכב חלקי 12 חודשים בשנה. זה הסכום שעליו לחסוך על מנת לחדש את רכבו כעבור אותה תקופת זמן.

כמובן שלצורך חישוב מעמיק יותר עלינו גם להוון את הריבית, כלומר לחשב את עלות הריבית שאנו משלמים עבור ההשקעה במקרה של נטילת הלוואה מול הריבית שהיינו מקבלים עבור פיקדון כספי בבנק באותו סכום, במקרה ומדובר בכספים פרטיים. בכל מקרה, הבחירה היא שלנו, בין שימוש בכספים אלו לצרכי בניית העסק או פיתוחו ובין שמירתם לשיפוץ ובלאי בעתיד.

נעמי סעדה

יועצת עסקית

כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת